ביקורת: האחים \ עידן

מסעדת "האחים" זכתה לביקורת ממבקר המסעדות הקשוח ביותר שיש. לא, זה לא אני. זה אבא שלי. פעמים רבות מדי כשנכתבת ביקורת על מסעדה, המבקר מתבלבל בין איכות השירות, יופי העיצוב וחדשנות התפריט לאמת המידה האמיתית לפיה מסעדה אמורה להימדד. אבא שלי לא. אבא אף פעם לא מתבלבל. לאחר ביקור סופשבוע במזנון ארוחת הבוקר של "האחים", אבא חזר עם מסקנה – האוכל במסעדה טעים.

מי שקרא את הפוסט הראשון בבלוג הזה יודע שאת אבא שלי אי אפשר באמת להוציא למסעדה. הוא סופר ביקורתי ולא באמת נהנה מהחוויה. אבל מן הסתם שזה לא עוצר אותי מלנסות. פחות בגלל שאני מנסה למצוא מסעדה שהוא יאהב ויותר כי התגובות שלו מבדרות אותי. מהסיבה הזו החלטתי שכל המשפחה הולכת ליהנות מבראנץ' משותף במסעדת "האחים".

על "האחים" אני ואורנית אספנו מודיעין כבר מבעוד מועד, מה שלא היה קשה במיוחד. המסעדה קיימת כבר מ-2011 והספיקה לצבור די הרבה ביקורות חיוביות. לפני כחודש עצרנו שם לארוחת בוקר ואני פלטתי כלאחר יד שהאוכל במסעדה "טוב מספיק בשביל להביא לכאן את אבא שלי". מבלי שידעתי, יצרתי באותו רגע אירוע מחייב בלו"ז שלא יהיה לי סיכוי להזיז. בפגישה הבאה עם אבא אורנית כבר מעלה את הרעיון, ומרגע שהרכבת יצאה מהתחנה נשאר רק להישען אחורה וליהנות מהכל. אז כן, טלפון נוסף לתיאום עם אח שלי וחברה שלו וכל הצוות כבר מוכן ומאורגן.

הסיבה ש"האחים" קיבלה ממני את המחמאה המסוימת הזו היא בגלל סוג המטבח אותו היא משווקת. "האחים" היא שיפודיה, יש שיגידו שיפודיית גורמה, אבל אם באמת ארצה לדייק אגיד שהיא פשוט מכינה אוכל מקומי מעניין. זה לא המנה כמו הביצוע. אז כן, טאבולה ומסבחה כבר יצא לי לאכול במקום אחד או שניים, ומלבי אני בדרך כלל נמנע מלהזמין מחוץ לבית כי אני אוהב את המתכון שלי יותר, אבל כאן היה לי טעים. כשזה נוגע לשאלת אבא שלי, עבורי זה סימן מתכון די מבטיח להצלחה. אני לא מאתגר אותו בסגנון המנה, אני לא מאתגר אותו במחיר (75 שקלים לסועד, מחיר סביר ביותר) ובצורה כללית אני תמיד יכול לשרבב את המילה "שיפודיה" כדי לסגור את העסקה – פיקס.

אז הקבינט מתאסף, השולחן נפתח והביקורת האמיתית מתחילה. האווירה במסעדה סך הכל נעימה. המלצריות מראות נוכחות אבל לא יותר מדי; מוזיקה ישראלית ברקע מכסה על השיחות של השולחנות האחרים אבל לא מפריעה לשיחות סביב השולחן שלנו והאוכל… האוכל מדבר בעד עצמו. לא חסר מבחינת מבחר, יש הכל מהכל – סלטים, מאפים, גבינות, ביצים, ושלל קינוחים. גם מבחינת האיכות יש אחידות ומרגישים שיש דגש על טריות וחומרי גלם מצוינים.

אורנית היא סאקרית של לחמים, בעיקר טריים שיצאו הרגע מהתנור, ואכן סלסלת הלחמים ב"אחים" זכתה לביקור חוזר בכל פעם שחלה מתוקה חדשה הגיע מהתנור. היה גם מאפה תרד (אין לאורנית אהבה גדולה לתרד, אבל גם כאן נטען שיש הצלחה) ופיתה דרוזית צרובה על האש עם שמן זית ותבלינים שכיכבה לה. הסימן לכך היה מובהק: בכל פעם שהתמלאה הקערה עם המאפה הזה, היא הסתיימה בתוך מספר רגעים. הייתה גם היענות כללית מסביב לשולחן לסלט הענבים (ענבים סגולים ללא חרצנים) שהיה עם בצל סגול, פטרוזיליה ושמן זית. מרענן ומעקצץ בפה, כמו שסלט צריך להיות.

בגזרת הקינוחים – מוס שוקולד עם קצפת, חלבה תוצרת בית ומלבי עם סירופ ורדים שמוכן במקום (וההבדל מורגש). הייתה גם ריבת ענבים שאורנית נדלקה עליה וריבת חושחש שתפסה את תשומת הלב שלי, אבל בשלב הזה הדעה שלנו על הארוחה כבר די נקבעה.

שאלתי את אבא מה הוא חושב על המסעדה, אבל ממבקר חריף כמוהו לא הייתם מוציאים כל כך הרבה מילות תיאור על אוכל. ובכל זאת, כיוון שהוא הטון הקובע כאן, המילה הסופית היא שלו. את חותמת האיכות קיבלה "האחים" מאבא בחיוך והנהון ראש. יצאנו, אכלנו, חזרנו ולא נשמעה אפילו תלונה אחת. ובמקרה הנוכחי זה אומר המון.

בדרך לרכב שאלתי את אח שלי מה הוא חשב על המקום. הוא רק אמר שהוא חושב שהמלבי שלי טעים יותר.

האחים, אבן גבירול 12, תל אביב

5 תגובות הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s