ביקורת: 24 רופי \ עידן

אני חייב להגיד שיש לי פינה חמה בלב למטבח הודי. הוא שונה לחלוטין מהמטבח המקומי ומגיע עם עושר טעמים כל כך גדול שכל מנה יכולה לשלוח אותך לכיוון אחר. מהסיבה הזו החלטתי שאורנית ואני נגוון קצת ונלך לבדוק את 24 רופי בדרום ת"א.

24 רופי (משחק מילים על מקום משכנה המקורי, ברופין 24) שוכנת כיום ברחוב שוקן 16, בקצה גרם מדרגות של בית דירות ישן מול בית המשפט לדיני משפחה. במבט חטוף אפשר לפספס לחלוטין את המסעדה וחוץ משלט קטן ולא מרשים על יד הדלת אין שום סימן שיש כאן מסעדה. הסיפור משתנה כשנכנסים לחדר המדרגות, המלא מצד לצד באוסף מוזר של תמונות עם מוטיב הודי כלשהו ורעש עמום של שיחות סועדים וכלי הגשה. בקצה גרם המדרגות תיתקלו גם בערימה גדולה של נעליים השייכת לסועדי המסעדה, כי אחרי הכל אנחנו במסעדה הודית ובהודו אוכלים בלי נעליים.

המחווה המוזרה הזו לוותה בגילוי, לאחר שנכנסנו, שבמסעדה הזו יושבים על הרצפה. למה על הרצפה? כי אנחנו במסעדה הודית ובהודו יושבים על הרצפה. יצא לי כבר להיות במספר מסעדות הודיות בארץ ומעולם לא נתקלתי במנהג הזה, אבל כנראה שבשם ה"אותנטיות" הכל כשר. התחשק לי באותו הרגע לקפוץ לשירותי המסעדה לבדוק האם יש שם בול קליעה במקום אסלת ישיבה, אבל התאפקתי. אה, ואם אתם זוג, לא ניתן להזמין מקום מראש וכנראה שיושיבו אתכם בשולחן עם זוג נוסף. לא ביקורת, סתם משהו שכדאי לדעת לפני שמגיעים. כשאורנית ואני הגענו היינו צריכים לחכות חצי שעה לפני שיכלו להושיב אותנו ועוד רבע שעה לפני שאחת מעובדות המסעדה הצליחה להתפנות אלינו או אל הזוג שאיתנו בשביל לשאול מה נרצה לאכול. אבל היי, מסעדה מלאה היא סימן למסעדה טובה, לא?

IMG_20151203_213926
בסוף היום ניתן לקחת גם אוכל הביתה ב-Take Away

24 רופי מגדירה עצמה כמסעדת פועלים ועל כן מתהדרת בחלקה האחורי בשורה של סירים עצומים המתבשלים על אש קטנה. המסעדה גם מגדירה את עצמה כ"צמחונית לחלוטין (עם נטיות טבעוניות)" ועל כן כל המצוי בסירים עומד בקריטריונים הללו. ההגדרה קצת הצחיקה אותי. למטבח ההודי יש הרבה מאד להציע למי שהחליט להפסיק לצרוך מוצרים מן החי, אך אם בעבר מסעדה שכזו הייתה מקבלת את השם "מסעדה כשרה" או "מסעדה חלבית", היום המיתוג הנכון הוא "מסעדה טבעונית". אה, רגע, בצ'אי יש חלב? טוב, אז תכתבו 'עם נטיות טבעוניות'. אחרי הכל כולנו מנסים.

השתדלתי שלא להגיע לחלק האוכל בביקורת הזו, אבל כנראה שאין מזה מנוס. אורנית ואני הזמנו שתי קערות טאלי ומיץ תפוחים. צלחת טאלי היא דרך מצויינת לבדוק מטבח הודי שכן מקבלים קצת מכל דבר. סידור המנות בטאלי משתנה מיום ליום ושלנו הגיע עם דאל צהוב, צ'אנה מסלה, כופתא ירוקה ומנה חריפה של תפו"א וכרוב. כל אלו הגיעו בליווי אורז, לחם צ'פאטי ומעט יוגורט עם עירית קצוצה. מיץ התפוחים היה חסר טעם לחלוטין ומהר מאוד מצא את מקומו בצד השולחן. מנת הכרוב ותפוחי האדמה נשארה גם היא ברובה בצלחת. לאורנית הפריע החריפות, לי הפריע שתפוח האדמה לא היה מבושל. הדאל הצהוב – מנת עדשים עמוסה בכורכום, כמון, ג'ינג'ר וקארי – הייתה חסרת טעם וכמוה גם הכופתא הירוקה. המנה היחידה שכן היה נעים לאכול הייתה מנת הצ'אנה מסלה – מנת גרגירי חומוס בתבלון הודי – שהדיפה ריח טוב והייתה בעלת טעם פיקנטי-חריף שמילא את חלל הפה.

12351821_10153759573349629_1630416789_o
צלחת טאלי. צילום: Noam Dinar

לקינוח הזמנו בנופי – עוגת ביסקוויטים עם ריבת חלב, בננות וקוקוס – שהייתה סך הכל נחמדה, ובאגסו, שהוא סוג של עוגת שוקולד הודית דקה עם תחתית פריכה. תחתית העוגה לא הייתה פריכה, אבל כנראה גם לא יכלה להיות פריכה כשהיא מורכבת מביסקוויט פתי-בר של עלית. בדיקה מהירה של מתכוני באגסו ברשת (בעברית) העלתה שזה קיצור דרך ידוע. כנראה שלא היה נגרם שום נזק אם הייתי טועם את המנה כעוגה ביתית, מצער רק שהיא מוגשת בתשלום במסעדה. בשביל להוריד את הכל למטה לקחנו גם שתי כוסות צ'אי על בסיס חלב. אני מציין את העובדה שהצ'אי היה על בסיס חלב כי במקום יש גם גרסה על בסיס חלב שקדים. הזוג שישב איתנו בשולחן הזמין את הגרסה עם חלב השקדים ומהר מאוד התחלנו להתבדח על סוד המרכיב הסודי שנכנס למשקה, שכן הכוס הדיפה ניחוחות חזקים של אקונומיקה והייתה בעלת טעם זהה. היא הצטרפה מהר למקומה לצד כוסות מיץ התפוחים שלנו בקצה השולחן.

אם זה לא היה ברור עד כה, לא הייתי ממליץ לאף אחד להגיע ל-24 רופי. זו לא מסעדת פועלים טובה, זו לא מסעדה הודית טובה וזו לא מסעדה טבעונית טובה. בקצרה, זו לא מסעדה טובה. אני מבין שצרכני אוכל טבעוני סובלים ממחסור אקוטי במקומות בילוי אבל בחיי שלא צריך להגיע למצב הזה. ערב של התנסויות בישול עם תמרהינדי במטבח הביתי נשמע כמו אפשרות טובה יותר מזה. הנה העצה שלי לצרכני אוכל הודי מקומי – תעלו על אוטובוס וסעו לביקור בשוק רמלה. בין שלל חנויות התבלין המצוינות למסעדות ההודיות שסביב השוק בטוח תמצאו את מה שאתם מחפשים. אני מבטיח לכם שאפילו יתנו לכם לשבת על כיסא.

24 רופי, שוקן 16, תל אביב

תודה מיוחדת לאיטן ונועם דינר שאירחו לנו חברה מסביב לשולחן, סבלו בגאון מהצ'אי הטבעוני וצילמו תמונה הרבה יותר מוצלחת (ומפוקסת) של מנת הטאלי שקיבלנו.  

5 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. עדי לוי הגיב:

    מבאס אבל טוב לדעת 🙂

    אהבתי

    1. Idan הגיב:

      נבדוק אופציות טובות יותר ונעדכן 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s