ביקורת: The Local \ אורנית

(לידיעה, המסעדה נסגרה ביולי 2016)

כבר זמן מה שעידן ואני רצינו לכתוב על דה לוקאל, מהסיבה הפשוטה שהמקום שומר על יציבות באוכל ובשירות מאז הפעם הראשונה שביקרנו בו (לפני שנה). כל ביקור בלוקאל מספק חוויה נעימה, עם אוכל טוב ואווירה זורמת, והדבר היחיד שהתחלף בינתיים הוא התפריט – יותר מיקוד על מנות עונתיות ופחות ניסיון על "התחכמות". רצינו לבקר בדה לוקאל לאחד מערבי "פתיחת השולחן" שלהם, אך לא הצלחנו להגיע, לכן כשהחבר'ה פנו אליי ושאלו אם נרצה להגיע אליהם ולחוות את דעתנו, אמרנו שנשמח לעשות כן.

העיצוב של הלוקאל מנסה להיות נאמן לשם המקום, מטבח לוקאלי מודרני, ולהתכתב בתפיסת העולם של "ישן אך חדש". ישנן מנורות הלוגן צהובות המאירות את החלל (החשוך למדי, יש לציין), מזוודות וינטאג' מצוירות מונחות על המדף האחורי בבר, ולוח גיר גדול תלוי על הקיר ורשומים עליו מנות הספיישל של הערב. על הבר מונחים כלאחר כבוד בקבוקי זכוכית כבדים כמו בבית של סבתא משנות ה- 50', הכוללים תערובות שונות של וודקה תוצרת בית בטעמים שונים (צ'אי הודי, ורדים, קוקוס, ליים ועוד). שמתי עין בוחנת על הבקבוקים האלה עוד מהפעם שעברה והפעם החלטתי שנזמין צ'ייסר של אחד מהם.

כמובן שצריך בטן מלאה באוכל בשביל שנוכל להזמין צ'ייסר, כך שכדי לפתוח את התיאבון הזמנו זוג קוקטיילים – אני הזמנתי קוקטייל שנקרא The Shabo, הכולל רום, ליקר תפוזים, לימון ומחית תות ביתית. הקוקטייל היה מצוין ובדיוק לטעמי (מתוק, קליל ולא חזק מדי), והגיע בהגשה נחמדה של כוס משולשת מונחת על גבי מצע קרח גרוס השומר על קור הקוקטייל, בעיטור תותים טריים. עידן הזמין קוקטייל The Bino שכלל ערק, אמרטו, אשכוליות ונענע טרייה. אינני מחובבות הערק, אבל השילוב היה טעים ומיוחד, עם דגש חזק על טעם האניס. כבר התחלה טובה.

קוקטיילים לשיפור מצב הרוח
קוקטיילים לשיפור מצב הרוח

לראשונות הזמנו סביצ'ה דג ים, עם עגבניות שרי, בצל, צ'ילי, פטרוזיליה ומיקרו בזיליקום על גבי לאבנה ביתית מתובלת, פולנטה מתירס טרי עם קונפי פטריות ומנצ'גו ומנת בונוס שהגיעה לשולחן מבלי שהוזמנה – נתח קצבים על קרם ארטישוק ירושלמי ושום אפוי.

המנה המוצלחת ביותר הייתה ללא ספק הפולנטה. היא הדיפה ניחוחות עזים של תירס טרי והייתה נהדרת ומנחמת במידה, ואף הזכירה לי במעט את הפולנטה של הוטל מונטיופיורי. זכרונות נעימים.  אירוני היה לגלות שנתח הקצבים של הלוקאל היה מוצלח באלפי מונים מנתח הקצבים שהזמנתי ב"שולחן" של עומר מילר. הוא היה רך ועסיסי כמו שנתח קצבים צריך להיות ולא מסטיקי וצמיגי. בהחלט הופתעתי לטובה. דווקא הסביצ'ה היה מעט פחות לטעמי, השילוב כלל יותר מדי עלים ירוקים (יותר מדי פטרוזיליה ובזיליקום) אבל זה לחלוטין עניין של טעם אישי, והלאבנה נספגה אחר כבוד בפוקאצ'ה טרייה שהזמנו לשולחן.

פולנטה מתירס טרי, סביצ'ה דג ים ונתח קצבים
פולנטה מתירס טרי, סביצ'ה דג ים ונתח קצבים

לעיקריות הזמנו טורטליני בקר ביין אדום, עם חצילים, ברוקולי וגבינת מנצ'גו (אני יודעת, אתם שואלים את עצמכם, חצילים? אורנית? החלטתי ללכת על הקצה הפעם), ומנה של פילה סלמון על ריזוטו פטריות ותרד.

זה סוג של בדיחה פנימית בין עידן לביני שתמיד המנות שלו מוצלחות יותר משלי ושתמיד אני גונבת לו קצת מהצלחת. זה קרה עם הפולנטה, וזה קרה גם עם הסלמון. נתח הסלמון שעידן קיבל היה נתח מרשים ויפה (אני לא זוכרת מתי קיבלנו נתח דג שמנמן כל כך במסעדה), והריזוטו היה להיט – קרמי ומלא בשמנת מושחתת, כמו שצריך להיות. הטורטליני שלי היו גם הם טעימים, בשילוב מיוחד עם הבשר והיין, אבל את ההצגה גנב הריזוטו של הסלמון. את שארית החצילים והרוטב עידן ניגב מהצלחת שלי מבלי לחשוב פעמיים.

טורטליני בקר ביין אדום
טורטליני בקר ביין אדום

לצד המנות העיקריות הגיעו שני צ'ייסרים של וודקת צ'אי הודי לשולחן. הריח היה חזק וחריף והדיף ניחוח ציפורן והל, וזה היה נפלא. הטעם כמעט והפיל אותי לרצפה (לא בקטע שלילי). מדובר בוודקה שישבה טוב-טוב במקום שלה, וחשבה הרבה מאוד זמן על מה שהיא עשתה, ובינתיים תפסה מגוון של טעמים ואחוזי אלכוהול מכל הציפורן-הל-אגוז מוסקט שהיו מונחים בתוכה, והייתה חריפה בטירוף. אני מזמינה כדרך קבע קוקטיילים מוחלשים ולכן הצ'ייסר היה חזק לי מדי והרגשתי אותו פועם בראשי עוד הרבה אחרי שיצאנו. טוב לדעת שיש מקומות שמכינים את האלכוהול שלהם בבית (גם דוק השכנים עושים דברים דומים), ואם רציתם לטעום וודקה ביתית בטעמים שלא חשבתם שקיימים, הלוקאל הוא המקום בשבילכם.

הבטן שלנו כבר עמוסה אבל צריך לסיים במשהו מתוק, כך שחליטה של לימונית לואיזה עושה עבורי את העבודה, לצד קינוח של קרם ברולה סמי-פרדו אשר מגיע קפוא עם תותים בצלחת וטווילים של בצק שקדים. הערה אחת יש לי על קרם הברולה: הוא היה מלווה בסירופ מתוק להחריד שגרע מהמנה, ומכיוון שמדובר בקינוח מתוק ממילא, אין צורך לעשות אובר-קיל. המנה מוצלחת גם ככה.

קרם ברולה סמי-פרדו עם תותים וטוויל שקדים
קרם ברולה סמי-פרדו עם תותים וטוויל שקדים

השורה התחתונה בלוקאל היא שמדובר במקום מוצלח לאכול בו, לשתות וליהנות עם חברים. הלוקאל הוא הבר השכונתי שתמיד רציתם, שממש במקרה יש בו אוכל מצוין ושירות חברמני, ושלוקח את המטבח המקומי ונותן לו פרשנות חדשה. המקום גם מספק עסקיות שוות בכל ימות השבוע (בין 12:00-17:00) ו- Happy Hour נדיב במיוחד של 30% על כל התפריט באמצע השבוע מ- 17:00-19:30. תגיעו פעם אחת בשביל לנסות והפעם הבאה כבר תבוא מעצמה.

דה לוקאל, אבן גבירול 22, תל אביב

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s