ביקורת: יאכט-קלאב רסטו בר \ אורנית

**עדכון חורף 2016: המסעדה נסגרה ובמקומה נפתחה מסעדת סלבה וידה**

זהו ערב יום חמישי ועידן ואני קופצים לביקור ערב במסעדת היאכט-קלאב רסטו-בר החדשה ברח' הירקון 88. היאכט-קלאב הוקמה ע"י 3 יזמים – טל גנץ, אביעד ערבה וגיל סספורטס, מתוך כוונה לתת מענה לאהבות הגדולה של שלושתם – קוקטיילים יצירתיים, תפריט מוקפד ויאכטות. על התפריט אחראי השף שלומי בוגנים, שיוצר מנות בהשראת מדינות באגן הים התיכון, עם דגש על פרשנות עדכנית למנות קלאסיות שכולנו מכירים. המסעדה ממוקמת בלובי של מלון הבוטיק TLV-88 ובשילוב עם הנוף הנשקף מהחלונות, היא בהחלט נותנת חשק להפליג הרחק על גבי סיפון יאכטה, עם כוס קוקטייל ביד וטנקיני מפוספס.

העיצוב שם דגש על קלאסיות וניקיון, בשילוב כיסאות עץ לבנים ומפות לבנות צחורות. אזור הבר אמנם קטן אך מלא באנשים, כנראה אורחי המלון ותיירים. במבט ראשוני, נדמה שהיאכט-קלאב היא מן מלכודת תיירים משודרגת. עידן ואני מתיישבים במרפסת החיצונית המקורה הצופה אל רחוב הירקון, עידן בלבוש מהודר ואני בשמלה, אך כל מי שמסביבנו נראה כתייר וקל לזהותו ככזה: נועל כפכפים ולבוש בחולצת טי-שרט. שנינו מרימים גבה כאשר התפריט מגיע לשולחננו ואנו מבינים שגם התמחור במסעדה מיועד כנראה לתיירים, או לפחות לא לפשוטי העם, עם מנעד של בין 28-48 ש"ח למנות ראשונות ו- 36-160 ש"ח למנות עיקריות. לא נתנו לתוויות המחיר להפחיד אותנו וכאורחי המקום החלטנו לנסות ולהתרשם באופן אובייקטיבי.

אדמירל קנטאקי סוואר מימין וקפטיין סולטי סקסי קולדה משמאל
אדמירל קנטאקי סוואר מימין וקפטיין סולטי סקסי קולדה משמאל

הקוקטיילים במקום מבוססים על עונתיות ובעיקר על חומרי גלם מצוינים. הם מקבלים את מרכז הבמה ולחלוטין שווים את זה. התחלנו עם קפטיין סולטי סקסי קולדה בשבילי (רום קפטן מורגן ספייסד, רום זקאפה, ליקר פלרנום ביתי, סירופ קוקוס ומיץ אננס) שהיה מתוק ועם גוון אננסי מוצהר, ועידן לקח קוקטייל אדמירל קנטאקי סאוור (שמים לב למשחקי השמות?), שניחוח האניס והקינמון נדפו בו למרחוק (בורבון בוליט, אוורנה, סירופ שקדים, ליים סחוט, מי פרחי הדרים וזסט של תפוז). הקוקטייל של עידן הסתיים חיש מהר והוא המשיך עם רויאל סייד קאר (קוניאק, ליקר תפוזים פייר פארן, צ'ינאר, סירופ פרחי אלדרפלאור ולימון סחוט) שהיה גם הוא מצוין; אמנם דומה לקודם, אך עדיין טוב. לי לקח עוד כמה רגעים לסיים את שלי ובינתיים היינו מוכנים לקראת המנות הראשונות.

טרטר פוטוגני של טונה אדומה ואבוקדו
טרטר פוטוגני של טונה אדומה ואבוקדו

התפריט ביאכט-קלאב עדיין במתכונת הרצה ולא "תפור" עד הסוף, אך כל מה שטעמנו היה טעים, מגוון וטרי, למעט פאדיחה קלה באחת העיקריות (שנסלחה). לראשונות הזמנו טרטר דג ים עם טונה אדומה, אבוקדו, יוגורט חזרת ורוטב פלפלים, שהגיע בכוס זכוכית רחבה. זו הייתה מנה מוצלחת וים תיכונית בשילוב חומרי גלם טובים שמדברים אחד עם השני (בכלל, טונה ואבוקדו הם שילוב מוצלח. לא פלא שהם עובדים כ"כ טוב בסושי). המנה של עידן הייתה מיוחדת ושונה – קלמרי ממולא בראגו טלה, על לבנה ועגבניות יבשות. הגיעו 3 חתיכות קלמרי טרי ונדיב, ממולא בראגו טלה סמיך ופיקנטי, כאשר עוד לפני הטעם, הריח שיחק תפקיד מרכזי, עם ארומה שהגיעה לאף עוד לפני שהספקנו לטעום את המנה. כאשר הרמנו את המרכיבים על גבי המזלג, הלבנה נכנסה למשוואה ואיזנה הכל בחמיצות מופלאה. לצד המנות הגיעה פוקצ'ה לוהטת עם סלסת עגבניות, שמן זית ובלסמי. רבות סיפרתי ועוד אספר על התמכרותי לגלוטן והפוקצ'ה של היאכט-קלאב אכן הייתה נימוחה ונהדרת. היא יצאה זה עתה מתנור לבנים, הייתה רכה ומתפצפצת בפה ולא היה צורך בשום תוספת בשביל ליהנות ממנה. חשוב לציין למען הפרוטוקול שהמנות הראשונות אכן יפיפיות וטעימות אך מעט קטנות לטעמי. בהתאם לתמחורן הגבוה, חשוב שיהיה תיאום ציפיות מראש.

קלמארי ממולא בראגו בשר טלה, על לבנה ועגבניות יבשות
קלמארי ממולא בראגו בשר טלה, על לבנה ועגבניות יבשות

המשכנו עם הקוקטיילים האחרונים לערב זה – עידן הזמין Old-Fashioned, שהיה טוב כמו ש- Old-Fashioned צריך להיות, ואני הזמנתי את הקוקטייל המנצח מבחינתי – מדיטרניאן קול בריז – עם וודקה קטל 1, סירופ מלון, בזיליקום, קרם קוקוס וליקר פלרנום ביתי. הוא היה קוקטייל מתוק, קליל ומרענן ועשה לי חשק עז לצאת לחופשה על אי טרופי.

הסבלנות השתלמה וצלחת גדולה של ניוקי פירות ים נחה על שולחננו לצד מולים ברוטב מרינייר עבור עידן. מלבד העובדה שהמנות בעלות ריח חזק של דגים (בקטע חיובי), המולים הביאו איתם טעם עיקרי של "ים" (אני פחות מחובבי המולים, מודה באשמה). הניוקי היו כבר סיפור אחר. עד כמה אפשר כבר לגוון במנת ניוקי פירות ים? הרי כל מסעדה שמכבדת את עצמה מכניסה מנה דומה לתפריט. יאכט-קלאב לקחו את המנה הטרחנית והרגילה ושינו אותה עם ניוקי עבודת יד העשויים מזן מיוחד של תפוחי אדמה (ספונטה) שהופכים את הניוקי עצמם לרכים במיוחד, נימוחים בפה וקלילים, בניגוד למחשבה הרגילה על ניוקי כבדים שגורמים לבטן להתפקע. הם הגיעו ברוטב שום, יין לבן וחמאה, עם שרימפס וראשי קלמרי טריים. בעודי נוגסת בשרימפס, שגם הוא היה בעל טעם מובהק של מעמקי ים תיכון, חשבתי לעצמי שקל מאוד לזהות מרכיבים איכותיים במנה ושהם לגמרי עושים את ההבדל.

ניוקי פירות ים עשוי עבודת יד
ניוקי פירות ים עשוי עבודת יד

לא יכולנו לבחור קינוח מתפריט, כיוון שהחבר'ה עדיין עובדים על תפריט קינוחים, אך הקינוח היחיד שכרגע מככב במקום – פנקוטה גבינת עיזים בסירופ אננס מקורמל – לגמרי עשה את העבודה. לטעמי גם פנקוטה היא מנה שקל מאוד להפוך לקיטשית ומיותרת, אך השימוש בגבינת עיזים וסירופ אננס טרי מקורמל עם חתיכות קטנות של ג'ינג'ר בסירופ הייתה הסגירה האחרונה והמוצלחת עבורנו בערב. חלקנו כוסות גראפה איטלקית מהממת ביחד עם אביעד, שהיה מקסים ונעים, והוא ועידן הפליגו בשיחות על אירלנד ומבשלות ויסקי שונות. אכן, היה תענוג לחך.

פנקוטה גבינת עיזים עם סירופ אננס וג'ינג'ר
פנקוטה גבינת עיזים עם סירופ אננס וג'ינג'ר

לסיכום, אינני בטוחה שהיאכט-קלאב הוא מקום מתאים לארוחה מלאה של שלוש מנות לאדם, שכן התמחור בו עדיין מעט גבוה ביחס לתמורה. עם זאת, בהחלט הייתי מגיעה שוב למקום כדי לשבת על הבר ולשתות מן הקוקטיילים המוצעים, שגם יפים למראית עין, גם טעימים וגם יצירתיים. בשילוב עם קינוח שהיה מבחינתי הגשמת כל השאיפות, היאכט-קלאב הוא יופי של מקום ליהנות בו מחמישי אביבי נעים. הכי חשוב הוא תיאום הציפיות מראש לכל יושבי השולחן. הרימו עוגן, אנחנו יוצאים לדרך.

**הכותבת הייתה אורחת במסעדה**

יאכט-קלאב רסטו בר, הירקון 88, תל אביב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s