ביקורת: שותא \ עידן

כשחושבים על זה, מסעדות בצפון לא מתפקדות כמו מסעדות במרכז. זאת אומרת הן כן, אבל הן נופלות לשתי הגדרות הקצה במסעדנות – או שהן שם כדי להשביע ותו לא, או שהן שם כדי להוות צורת בילוי; באחת תקבל כמות על חשבון איכות ובשנייה איכות על חשבון כמות. כשהזמינו אותנו לאכול בשותא שאלתי את עצמי איפה המסעדה מתמקמת בחלוקה הזו.

שותא, השוכנת בקיבוץ שמרת אי שם ליד עכו, היא מסעדה גרוזינית מסורתית. לי יש אהבה גדולה למטבחי עדות אבל למסעדות גרוזיניות בארץ יש נטיה לוותר על ייחודיות המטבח בשביל לפנות לקהל גדול יותר. במילים אחרות, הן רובן שיפודיות. אין שום דבר רע בשיפודיות, הן שם מסיבה מסוימת, אך לא לשם כך התכנסנו והחשש ניקר בי כשנסענו בדרכנו למסעדה.

תמונת אווירה שותא
גם בצהרי יום שישי, המסעדה מלאה

לזכותה של שותא יאמר שכבר כשנכנסנו שמנו לב שהיא מנסה לשמר כמה שיותר מהחוויה הגרוזינית ביחד עם האוכל. רציתם מוסיקה גרוזינית? קיבלתם. צלחות מעוטרות בהגזמה? גם. רהיטי העץ הישנים של סבא וסבתא? סגור. ההושבה היא בשולחנות גדולים, שולחנות משפחה או שולחנות אבירים, ולמרות שהגענו לשם לארוחת צהריים לא נראה שאלכוהול היא מילה גסה.

למרות שאפשר להזמין בחופשיות מהתפריט, שותא מציעה דיל די משתלם לארוחה מלאה (ראשונה, מנת ביניים, עיקרית ושתייה) במחיר אחיד של 160 ש"ח. לפתיחה אורנית לקחה סלט "תמרה" עם חיטה, חמוציות, גזר, גמבה אדומה, בצל סגול ופטרוזיליה, ואני לקחתי באדריג'אני, סירת חציל אפוי עם ממרח אגוזים, בצל, שום, כוסברה, סלרי וחומץ הדרים. זאת אומרת, זה מה שהיה כתוב בתפריט. סלט התמרה הגיע עם עדשים שחורות במקום חיטה ורימון במקום חמוציות וגם הבדריג'אני שלי קיבל תוספת רימונים. הייתי מתלונן אם המנות לא היו טעימות, אך כפי שזה יצא זה נראה פשוט כמו חוסר תיאום מוזר בין התפריט למנה בפועל. המנות היו חמצמצות-מתוקות וגרעיני הרימון הוסיפו לעניין בפה. בנוסף, קיבלנו גם מהמטבח לאווש, לחם גרוזיני מאורך, שהגיע בתוספת מטבלי הבית. הלחם היה חם, רך וטוב והשכיח מעט את חוסר התיאום בתפריט.

IMG_4963.JPG
מימין לשמאל: באדריגא'ני, לאווש וסלט תמרה

לשלב הבא בארוחה אורנית לקחה תתרי כאלי, כדור מוצרלה שנסגר סביב שמנת טרייה תוצרת בית והוגש על מצע עגבניות חתוכות ושמן זית, ואני דבקתי באחד מעמודי התווך של המטבח הגרוזיני והזמנתי חאצ'פורי במילוי גבינה ותרד. לא ידענו מה המשמעות של "שמנת טרייה", אבל כשטעמנו את המילוי הבנו, כי לא היה לזה טעם של שום שמנת תעשייתית שהכרנו. כן, היא בהחלט הייתה מצוינת, והיה לה טעם של שמנת שזה עתה נעשתה ע"י הגבן מהמשק. החאצ'פורי היה בדיוק כפי שהוא צריך להיות, עם בצק פריך ומילוי שמחכה רק לברוח החוצה (אורנית נשנשה בהנאה וציינה שחבל שלא הזמינה כזה גם) אבל תוספת סלט הירקות איתו הגיע הייתה מיותרת לחלוטין. כן, יש הגיון באיזון מנת בצק כבדה ושמנונית עם סלט ירוק בצד, אך הירקות החתוכים נראו יותר כמו פשרה שלאחר יד מאשר מרכיב בעל משמעות במנה. בסופו של דבר השארתי את צלוחית הסלט בצד והמשכתי לנשנש עגבניות מהצלחת של אורנית.

שותא חצ'פורי ותתרא כאלי.JPG
חאצ'פורי גבינה ותרד ותתרי כאלי עטוף כמו מתנה

לעיקרית הזמנתי תביליסורי, מנת קדירה עם בשר עגל, יין אדום, אגסים, שזיפים שחורים, דובדבנים, תפו"א וגזר, ואורנית הזמינה קטלטי, קבב עגל אונטריב עם קינמון ופטרוזיליה, שנח על גבי פיתה לצד תפוחי אדמה אפויים. אם להיות כן, במנה אחת הרגשתי את תרומת המטבח הגרוזיני, בשניה פחות. מבחינתי התביליסורי היא המנה עבורה הנסיעה הייתה שווה – תבשיל קדירה מתקתק עם טעם טוב של יין ובשר. המנה מגיעה בצירוף כף מרק ולאחר שטעמתי מנוזלי התבשיל שהצטברו בתחתית הקערה הבנתי מדוע. הקטלטי, מצד שני, היה קבב עם פיתה דרוזית ותפוחי אדמה. טעם הבשר היה עמוק וטוב, הפיתה הייתה רכה וטובה, אבל בסופו של דבר המנה הייתה עוד מנת בשר שאפשר למצוא כמעט בכל פינה בארץ. בסופו של יום למנה היה פוטנציאל שלא בטוח אם מומש.

מנות עיקריות
מנות עיקריות

לקינוח אורנית ואני הזמנו באלישווילי, כיסוני בצק ממולאי דובדבנים המטוגנים על מחבת ומוגשים בצירוף רוטב דובדבנים וכדור גלידת וניל. לצערנו, זו הייתה המנה החלשה בארוחה. ניתן היה לטעום את ההבדל בין הבצק, שנעשה במסעדה, לבין הדובדבנים (המשומרים) והגלידה שנקנו מבעוד מועד. אין צורך להרחיב במילים, המנה סבלה מקיצורי דרך והדבר הורגש.

לסיכום אגיד ששותא עדיין עומדת בפרשת דרכים. המסעדה מלאה באופי ובפוטנציאל, אבל הפוטנציאל הזה לא חודר לכל המנות בצורה שווה. לא, לא מדובר כאן בסתם מסעדת בשרים גנרית. לשותא יש מה להגיד; אבל היא אומרת זאת חלש מדי. נדמה שהמסעדה לא החליטה עדיין האם עליה לפנות לקהל הרחב או לאמץ את ייחודיותה ולרוץ איתה. אני הייתי שמח לראות את שותא מתפקדת יותר כפי שהיא מגדירה את עצמה; בית גיאורגי הנע על ציר הזמן בין מודרני למסורתי.

שותא, קיבוץ שמרת, כביש עכו-נהריה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s