ביקורת: ריו גרנדה \ עידן

אורנית ואני מתקשים לתחזק את אהבת המסעדות שלנו בזמן האחרון. אי שם, מספר חודשים אחורה, הצעתי לה להתחתן איתי ומאז אנחנו נעים בין "לחץ חתונה" ל"דיאטת חתונה" (שניהם שקריים ומיותרים לחלוטין) וההצדקה לערב שקט ורגוע על טהרת האהבה לאוכל הולך ופוחת. אבל אז הזמינו אותנו לבקר בריו-גרנדה והחלטנו שהסטייקהאוס החדש הוא בדיוק התירוץ שהיינו צריכים.

ריו גרנדה היא מסעדת בשרים שנפתחה לפני כ-11 חודשים בקצה רחוב הרצל בתל אביב. במובנים רבים המסעדה עדיין לא סיימה לחלוטין לפתח את האופי שלה וזה מה שהופך אותה לכל כך מעניינת. יש כאן התפתחות אורגנית של סגנון, במקום הנחתה תעשייתית של מה המסעדה אמורה להיות.

אז מה כן יש לנו כאן? כשאנחנו נכנסים למסעדה בתשע בערב אנחנו מוצאים מקום עם יותר תחושה של בר ומועדון ג'אז ממסעדה. הבר עמוס ואפלולי, המוסיקה נעה בין Dire Straits לאסף אבידן ובמעלה המדרגות אפשר למצוא קומת מעשנים המשקיפה על שאר יושבי המסעדה. אני לא מתלונן, עם ריח הבשר והחלון הפתוח למטבח קשה להתבלבל מה המקום אמור להיות (אני אוהב מקומות שמשוויצים במטבח שלהם), אבל כן הייתי מעט מופתע.

לריו גרנדה מבחר נאה של יינות ובירות, אבל אורנית ואני החלטנו לבדוק את הבר דווקא בגזרת הקוקטיילים שלו. אני הזמנתי "כוכב אניס" על בסיס ערק וסירופ שקדים, ואורנית הזמינה "יער טרופי" עם בננה ופינה קולדה (זוג הקלישאות שאנחנו). לראשונות אורנית הזמינה ברזאולה, נקניק איטלקי מלוח עם גבינת עזים מתובלת (58 ש"ח), מנה ששנינו שמנו עליה עין, ואני החלטתי לבדוק מנה מעט יותר סולידית של ברוסקטת דגים טריים בכבישה ביתית (44 ש"ח).

מנות ראשונות

הברזאולה הייתה מנה יפיפייה ונדיבה, כאשר הנקניק האיטלקי מרפד את כל תחתית מגש העץ עליו הוא הגיע. הגבינה הייתה מוצלחת, השום קונפי היה נימוח ומח העצם היה חמים ונעים ו"סגר" את הטעמים באופן מושלם. התלונה היחידה הייתה כלפי הטוסטונים עליהם היינו אמורים לאחד את כל מרכיבי המנה, שהיו יבשים מדי ולכן גם שבריריים במיוחד. הדג הכבוש היה יותר מאופק ויזואלית, אך פיצה על ההופעה בטעם עדין וטוב שהשתלב עם חריפות הצ'ילי הקלוי ורוטב האיולי.

לעיקרית החלטנו לפצל כוחות. אני בחנתי את גזרת הסטייקים בעוד אורנית בדקה את תפריט הצלעות. ריו גרנדה מציעה מבחר נאה מאד של בשרים במשקל גבוה ובמחיר כבד. אל תחשבו שתוכלו להזמין כאן עיקרית בפחות מ-100 ₪. מצד שני, כשהתפריט נע בין ראמפ של 300 גר' לפורטרהאוס של 900 גר', למה אתם כבר מצפים. אני בחרתי ניו-יורק סטייק (145 ש"ח), נתח סינטה רחב במשקל 500 גר', ואורנית לקחה ספייריבס צלוי במעשנת פחם במרינדת טריאקי (150 ש"ח), שנחשבת למנת הדגל של המקום.

ניו יורק סטייק

כל מה שצריך להיאמר על הסטייק נמצא כבר בתמונה. מנה גדולה ויפה של נתח בשר טוב. לצערי אבל אין לי מה להוסיף על כך, כי המנה עמדה בצילה של סט צלעות הספייריבס של אורנית – בקלות מנת הספייריבס הטובה ביותר שאכלתי בארץ. התבלון היה נכון, החריכה קלה ולא מכבידה על הטעם והבשר פשוט מתפרק מהעצם. אני אטען שריו גרנדה ניסו להידמות במעט למנת הספייריבס האלמותית של "קפה דה קלוז" באמסטרדם, ולטעמי הם גם הצליחו. יש תחושה שכל אהבת הבשר של מייסד המסעדה, דן נורדמן, נכנסה אל תוך הנתח העסיסי הזה. אם אתם מחובבי הז'אנר, זוהי המנה בשבילכם.

ללא ספק, נתח הספייריבס הטוב ביותר שאכלנו בארץ

המנו לוו בתוספות חמות (פטריות יער אצלי ותפוח אדמה מדורה אצל אורנית), בסלט קולסלאו ובתוספת 3 רטבים: צ'ימיצ'ורי, חרדל-ברנדי על בסיס שמנת ואיולי חזרת, שלטענת אורנית היה להיט הארוחה. האמת היא שסטייק טוב נמדד בפשטות שלו; אין צורך באמת לתבלן בשר טוב, מלח ופלפל גס עושים את העבודה. גם במקרה שלנו הרטבים נותרו גלמודים אך הם שימשו אותנו לניקוי החך בין לבין והיוו גיוון לא רע מרטבים ע"ב יין אדום או שמנת.

קינחנו עם "עוגת סולת עם קרם פיסטוק" (42 ש"ח) שהומלץ לנו ע"י המלצר (אם זה היה תלוי באורנית, היינו מסיימים עם מנת הכנאפה ולא מסוגלים לזוז אחר כך), ושמחים לבשר שהקינוח אכן היה שווה את ההמלצה. העוגה הייתה מתוקה ועסיסית מבלי להעיק, קרם הפיסטוק היה מושלם ומתאים וסביב הצלחת התפזרו להם פיסטוקים מקורמלים במי ורדים אותם נשנשנו כמו סוכריות קטנות. על גבי העוגה הונחה קצפת קינמון שהשתלבה עם כל המרכיבים באופן הרמוני שסיפק לנו את קיק המתוק שהיינו זקוקים לו.

עוגת סולת עם קצפת קינמון וקרם פיסטוק

יצאנו מריו גרנדה עם תשבוחות רבות. הפעם האחרונה שאורנית ואני נהנינו כל כך מבשר הייתה ב- NG בנווה צדק, וריו גרנדה מוכיחה שלא חייבים להיות שחקנים ותיקים בשוק כדי להצליח בענק. הספרייבס הוא ללא ספק הקלף המנצח של המסעדה, והייתי ממליץ להגיע למסעדה כדי לדגום אותו לבדו; שאר הנתחים גם הם עוברים יישון מיוחד מטעם המסעדה, אך ממה שדגמנו בביקורינו, התוצאה לא מגיעה לאותה רמה. המסעדה אינה זולה (חשבון שנושק ל- 600 ש"ח לזוג) אבל גם ב- NG שילמנו בזמנו סכום דומה. במידה ואתם אוהבי בשר שמחפשים לגוון קצת מנווה צדק, ריו גרנדה היא עבורכם. בואו עם מצב רוח טוב וקיבה ריקה; החבר'ה במסעדה ידאגו לשאר.

ריו גרנדה, הרצל 4, תל אביב