ביקורת: משתה של בשרים מעושנים \ עידן

אז מפה לשם נסענו דרומה לאכול בשר במושב מנוחה. לאורנית ולי אין טעם זהה באוכל, אבל זה גם חלק מהכיף. בכל פעם אחד מאיתנו מושך קצת יותר למסעדות שהוא אוהב או לסגנון הבישול המועדף וככה אנחנו מאזנים אחד את השני; מסעדת שף שמאזנת מסעדת פועלים, מבשלת בירות שמאזנת מרתף יין. בזמן האחרון הרפתי קצת מהאחיזה ונתתי לה להוביל את שנינו, אחרי הכל אני די נהנה מהמקומות אליהם היא לוקחת אותנו. אורנית, שכנראה הרגישה את זה, החליטה לגמול לי חזרה וקבעה לשנינו מקום בארוחה שבאופייה הרבה יותר דומה לסגנון שלי.

אחרי השקיעה, עם כמה פיתולי דרך ימינה ושמאלה, קצת לפני קריית גת, אורנית ואני הגענו למנוחה (אבל לא לנחלה, כי זה יישוב שנמצא עוד קצת בהמשך) ל"משתה של בשרים מעושנים". עידו, המארח שלנו, הפך בשנה האחרונה את החיבה שלו לבשר למשתה שפתוח לקהל הרחב באמצעות אתר Funzing. הארוחה מתקיימת בחצר ביתו של עידו, כאשר כוכבת הערב (או המשתה) היא מעשנת בשר גדולה פרי עבודתו העומדת במרכז החצר.

אבל לא רק על בשר מדובר כאן, את הארוחה מלווים גם תפוחי אדמה וקלחי תירס מעושנים וחשבון פתוח בבר לבירה ללא תחתית. על גבי השולחן קיבלו את פנינו מספר בירות בוטיק ישראליות משתי מבשלות עיקריות – מבשלת מוסקו מהרי יהודה ומבשלת עמק האלה מ… אה, השם די מסביר את זה לבד. את הבירות של עמק האלה הכרתי עוד קודם, עם מוסקו זו הייתה הפגישה הראשונה שלי. במהלך הארוחה, כל פעם שמספר הבקבוקים על גבי השולחן התמעט, בני הבית דאגו לעבור ולמלא את המלאי, כך שאף אחד לא נשאר צמא.

תפוחי אדמה, קלחי תירס ובירות בוטיק ישראליות
תפוחי אדמה, קלחי תירס ובירות בוטיק ישראליות

בזמן שאורנית ואני דוגמים את הבירות והסלטים על השולחן (כולם כמובן תוצרת בית) התחילו להגיע סבבי הבשרים, וכמו שכל גרילמן טוב יודע, לסיבוב ראשון מוציאים את הנקניקיות. על מגש עץ גדול הגיע מבחר של נקניקיות מרגז, צ'וריסוס ומיטלוף פרוס. בעוד שאנחנו מחלקים את השלל, עידו הסביר על תהליך עשיית הבשר, התיבול והסיבה שעומדת מאחורי כל פעולה; מעין סוג של סדנת בשר מזורזת למי שמעוניין להקשיב.

התרגיל הזה חזר על עצמו מספר פעמים במהלך הערב, כאשר ממגש למגש איכות הבשרים המוגשים עלתה. מגש נתחי חזה עוף פינה מקום למגש קרעי ברווז במירין; מגש נתחי פלאדה בטריאקי וג'ינג'ר פינו מקום לנתחי שפיץ צ'אך בבישול ארוך. ל"קינוח" הוגש לנו צוואר עגל ספוג בטריאקי (גם הטריאקי תוצרת בית) שהתפרק במגע המזלג ופשוט נמס עם הכניסה לפה. בזמן שאנחנו מעכלים את הארוחה, התפזרנו סביב חצר הבית עם כוסות של חליטת תה וקפה שחור והחלפנו סיפורים עם שאר האורחים.

נתח שפיץ צ'אך לפני פריסה
נתח שפיץ צ'אך לפני פריסה

הארוחה ב"משתה הבשרים" של עידו הרגישה כמו על-האש משפחתי מושקע או כמו ביקור אצל החבר הישן שרוצה לפנק כשבאים להתארח – לא מתיימר, אבל עם הרבה אהבה. אין פה "פרשנות חדשה" לבשר אלא ביצוע מדויק של נתחי בשר טובים. כשהבשר טוב, הוא יכול לדבר כבר בעד עצמו. חשוב גם לציין את המחיר לארוחה כזאת – 200 ש"ח לאדם, כולל הבשר, בירות ללא הגבלה וקינוחים, כך שזה יוצא די משתלם. אחד הדברים היחידים שאולי כן הפריעו לי זו ההגשה של הסלטים בכלים חד פעמיים. נכון, שזה לא משפיע על הטעם, אבל זה כן משפיע על ההרגשה. "משתה של בשרים מעושנים" היא ארוחה טובה לחובבי בשר ובירה, שנוגעת בכל קצוות החושים ונותנת אופציה לסועד ליהנות מ- 10 סוגי בשרים שונים העשויים באופן מדויק ומלא נשמה. אם אתם קרניבורים אמיתיים, אני בטוח שתלקקו את האצבעות.

Levy's BBQ – משתה של בשרים מעושנים, מנוחה

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

  1. גל פרל הגיב:

    נרשם. בהחלט אבדוק

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s