ביקורת: סלון אוכל – Food Salon \ אורנית

כשקבענו את הארוחה של "סלון אוכל" שמחתי שלשם שינוי מדובר במיקום קצת אחר, נס ציונה. רוב ארוחות ה- EatWith שלנו היו באזור תל אביב ושימח אותי שזה מאפשר לנו קצת לצאת מהעיר ולגוון. מזג האוויר לא התנהג אלינו יפה והחליט להוריד ממטרים שהפסיקו רק ברגע שהגענו לדירתן המקסימה של שני ורעות. מאותו הרגע נותר לנו רק להירגע ולשתות את הקוקטייל שהציעה לנו רעות עם כניסתנו לדירה.

לאחר שנים של עבודה בתחום הקולינריה בארץ ובעולם, החליטו שני ורעות להתמקד בארוחות אינטימיות בחלל הסלון שבביתן, כאשר רעות היא השולטת במטבח ושני מארחת את הסועדים עם כמויות של יין וחיוכים. רעות מגיעה מבית טריפולטאי-מרוקאי, והאוכל האהוב עליה הוא "אוכל של בית". אופי הארוחה שיקף את זה. זו הייתה ארוחה חמה וביתית של שתי מארחות חדשות יחסית ב-EatWith (מדובר סך הכל בארוחת EatWith השנייה שלהן). ואנחנו אוהבים ארוחות ראשוניות של מארחים, כי זה מאפשר לנו להציץ לרגע באינטימיות שלהם ובאופן בו הם בונים את הארוחה ואת המנות.

התחלנו עם קוקטייל בזיליטיני, עם מרטיני יבש, בזיליקום, קולי אננס ואשכולית אדומה. דומה במהות לקוקטייל הקאריבי של סטימפאנקס, אבל גם שונה לחלוטין כי הבזיליקום נותן לו אופי אחר. הוא היה קוקטייל נפלא ומרענן. התיישבנו לשולחן ולפני שהתחילו לזרום לכיווננו המנות, נשנשנו מהלחם והמטבלים שעל השולחן: לחם מחמצת אגוזים וצימוקים בליווי מטבלים של חמאת פלפל צ'ומה, איולי לימון כבוש, פסטו עלי גפן וטפנד עגבניות דבש ובזיליקום. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שקשה להפסיק לאכול את הלחם הרך והממכר הזה. ברצינות. הדבר השני הוא שהיה קשה לי להחליט מה אני אוהבת יותר, את ממרח הפלפל צ'ומה (שהיה נפלא) או ממרח האיולי לימון כבוש (שהיה אחד הדברים הכי טובים שאכלתי אי פעם). אני יודעת שסך הכל מדובר בממרח ושזה חלק קטן בארוחה, אבל הביצוע נמצא גבוה-גבוה בסולם, ביחד עם ממרח איולי הפלפלים של אדוני; וזוהי, רבותיי, מחמאה רצינית.

קוקטייל פתיחה
קוקטייל פתיחה

המנה הבאה הייתה "מעורר חיך" של צ'יפס מתפוח אדמה כחול, קרם אבוקדו יוזו וסלסת פלפלים חריפים שנאכלה לצד צ'ייסר קמפרי מריר-חריף, והייתה מיוחדת וכיפית. לאחריה הגיעה לשולחן מנת "סטייק עגבנייה" שנאכלת בזוג, עם עגבניות מגי בקרמל שמן זית, טחינה, צלפים, טפנד זיתים ושום אפוי. העגבנייה הייתה חרוכה ובמרקם מדיום והייתה נעימה לחך ובהחלט עשויה נכון.

"סטייק עגבניה"
"סטייק עגבניה"

לאחריה, קיבלנו ברוסקטת דג ים עם דג בס כבוש בתה ירוק ותבלינים, יוגורט, בצל כבוש, אבקת שמן זית, עגבניות לחות וקרם גזר. מעבר לכך שהמנה הזכירה לי את הברוסקטה של מאיה ויונתן, כל ביס בה הרגיש כמו מיליון טעמים שמתפוצצים בפה בבת אחת – מתוק, חמוץ, מלוח… הכל. הכבישה של הדג בתה ירוק הייתה מיוחדת ושונה, היוגורט הוסיף איזון והקרם גזר הוסיף מתיקות. פשוט מנה נפלאה.

ברוסקטת דג ים בתמונה סופר מחמיאה
ברוסקטת דג ים בתמונה סופר מחמיאה

לשולחן הגיעו מגשים גדולים עם שייטל צרוב, סקאלופ ארטישוק ירושלמי, קרם אפונה, אגוזי לוז פיקנטיים ושטרוייזל מי ורדים. השייטל היה כל כך רך שכמעט נמס לי בפה (תודות למנוחה של כמה שעות טובות בסו וויד עם שמן זית) והקרם אפונה היה מתקתק ומוצלח. בעיקר הפתיעה אותי הרכות של השייטל והשילוב עם האפונה היה מפתיע. השטרוייזל היה מעולה ועשוי בבישול מולקולרי שנתן לו טעם אחר, וכמעט קשה להאמין שמדובר רק במי ורדים ששינו מצב צבירה לשטרוייזל ושאינם כוללים קמח.

שייטל צרוב עם קרמבל שטרוייזל וקרם אפונה
שייטל צרוב עם קרמבל שטרוייזל וקרם אפונה

לפני המנה העיקרית קיבלנו עלה גפן ממולא טרטר שייטל עם כמון, צנוברים וגבינת בלו סטילטון מעליו. לאחר שנותרו אקסטרא עלי גפן בצלחת, עידן ואני נהנינו מסבב שני. אולי זו הערת אגב, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שלנו בארוחת EatWith שקיבלנו "אקסטרא" במידה ונשאר, זה היה בהחלט שינוי מרענן, אבל יותר משינוי זה עזר לחזק את תחושת הביתיות של הארוחה. אמא הכינה אוכל, יש עוד בסיר, אם צריך תקחו עוד.

המנה העיקרית הייתה נתח קצבים על גבי קרם פולנטה עם פרמזן, כמהין, ארטישוק ועשבי תיבול. הפולנטה הייתה הדבר הכי טוב שקרה במנה הזאת. היא הייתה אפילו יותר טעימה מהנתח עצמו. היא הייתה רכה, נימוחה ופשוט מנחמת, כמו שפולנטה צריכה להיות. בהחלט אחת מהמנות המנצחות של הערב הזה והיה קל לראות איך צלחות חוזרות למטבח כאשר הן נקיות כמעט לחלוטין מכל זכר של קרם גן העדן הזה.

נתח קצבים מונח על פולנטה הכי טעימה שאכלתי בחיים
נתח קצבים מונח על פולנטה הכי טעימה שאכלתי בחיים

לשולחן הגיעו כוסות תה עם מרווה והקינוח שלנו – עוגת סולת של פעם, הלא היא בסבוסה, מלאה בטעמים עזים של מי ורדים, לאבנה, טוויל שומשום ותאנים טריות. אני בדרך כלל לא אוהבת עוגות סולת אבל העוגה הייתה טובה והשילוב עם הלאבנה היה מנצח. אישית גם נהניתי מטוויל השומשום, וגם כאן, כאחת שלא אוהבת עוגיות שומשום, לא מדובר בעניין של מה בכך.

בסבוסה - עוגת סולת של פעם
בסבוסה – עוגת סולת של פעם

המשכנו לקשקש מעט עם יושבי השולחן ועם שני ורעות, שסיפרו לנו כיצד התחילו את "סלון אוכל" ועל החוויות שעברו בנסיעה האחרונה לארה"ב. כאשר קמנו ללכת, שני הביאה לנו ממרח איולי לימוני בצנצנת בתוך שקית הפתעה. כאשר חייכתי ושאלתי לפשר העניין, נאמר לי שבכל ארוחה זוג אחד יוצא עם מתנה. בהתחשב בעובדה שעדיין לא עברו יומיים והממרח הסתיים מזמן (הצלחתי להתאפק ולא לסיים אותו לבד עם כפית), נראה לי שזה אומר משהו על הארוחה של שני ורעות ועל שלפעמים קיימים דברים ממש מפתיעים וטובים גם מחוץ לגבולות מדינת תל אביב.

אם זו חוויית EatWith ראשונה שלכם, השתמשו בקוד 0D107D64 ב-Checkout ותקבלו הנחה של 45 ש"ח 🙂

סלון אוכל, נס ציונה

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s